1954 – חידוש הוראת השפה הגרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים (הוראת הגרמנית באוניברסיטה הופסקה בשנת 1934).


1958 – משלחת ראשונה של מדענים בישראל. המדענים אוטו האן ווולפגנג גנטנר באים לביקור ראשון בישראל שמטרתו יצירת מגעים ראשוניים לקראת שיתוף פעולה מחקרי ישראלי-גרמני במדעי הטבע, בדגש על מחקרים בתחום הביולוגיה ובתחום הפיזיקה הגרעינית.


1959 – הסכם על שיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע ברחובות במימון אגודת מקס פלאנק לקידום המדע. הסכום ההתחלתי עמד על שלושה מיליון מרק גרמני.


1964 – הקמתה של קרן מינרבה מכספי אגודת מקס פלאנק לקידום המדע בתמיכה שנתית של 3.65 מיליון מארק גרמני מטעם המשרד הממשלתי לחינוך ולמחקר בגרמניה.


1965 – כינון יחסים דיפלומטיים וחילופי שגרירים בין מדינת ישראל והרפובליקה המערב גרמנית.


1971 – הקמת המכון לחקר היסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב בניהולו של ולטר גראב ובמימונה של קרן פולקסווגן.


1977 – ייסוד הקתדרה לשפה וספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים בניהולו של סטפן מוזס ובמימון קרן פולקסווגן.


1980 – הקמת מכון מינרבה ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים בניהולו של ג'ורג' מוסה.


1986 – הקמת הקרן הישראלית-גרמנית למחקר מדעי ופיתוח (GIF).


1990 – הקמת מכון מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג לחקר ספרות והיסטוריה תרבותית יהודית-גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים בניהולו של סטפן מוזס.


1991 – הקמת מכון הלמוט קוהל ללימודים אירופיים באוניברסיטה העברית בירושלים.


2001 – הקמת מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו באוניברסיטת חיפה, במימון קרן Zeit-Stiftung ובניהולה של יפעת וייס.


2008 – הקמת המרכז ללימודים גרמניים ואוסטריים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בניהולו של פרנק שטרן.