קשרי המחקר בין ישראל לגרמניה בתחום מדעי הרוח בשנים 1970–2000: היבטים של ידע ובילטרליות

המכון לחקר היסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב, הראשון מסוגו בישראל, נחנך ב-20 באוקטובר 1971.

מגעים ראשוניים בין חוקרים ישראלים וגרמנים בתחום מדעי הטבע החלו להירקם כבר באמצע שנות ה-50 ואף הובילו לשיתופי פעולה הדוקים ומוצלחים. לעומת זאת, קשרי המחקר בתחום מדעי הרוח  התהוו רק בשנים מאוחרות הרבה יותר. למעט יוזמות עצמאיות של חוקרים יחידים, באוניברסיטאות החלו לדון באפשרות לשלב הוראה ומחקר של היסטוריה וספרות גרמנית במסגרת הפעילות האקדמית הסדירה רק לקראת סוף שנות ה-60. כשש שנים לאחר הקמת המכון לחקר היסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל-אביב הודיעה האוניברסיטה העברית על הקמתן של שתי קתדרות, האחת להיסטוריה גרמנית והאחרת לשפה וספרות גרמנית.

יוזמות אלו באו לכלל מימוש בעיקר הודות לסיוע הכספי של קרנות גרמניות. פעילותם החלוצית של מוסדות אלו הניחה את היסודות לכינון שותפות רצופה ומתמשכת בין חוקרים ישראלים וגרמנים בתחום מדעי הרוח: כך זכו משתתפים משני הצדדים להכיר את המדינה השנייה כמרצים אורחים, לארגן אירועים אקדמיים משותפים ולשתף פעולה במחקר ופרסום אקדמי. 

פרויקט המחקר הבילטרלי יעסוק בראשיתם של אותם שיתופי פעולה במדעי הרוח, ויתמקד בתחומי ההיסטוריה והספרות הגרמנית החל מראשית שנות ה-70 ועד שנת 2000. מטרתו של הפרויקט לבחון את תהליכי ייסוד ההוראה והמחקר בקרב המוסדות הרלוונטיים וכן את מעורבותם של אישים בולטים שפעלו בעתות השונות בישראל ובגרמניה. באמצעות המבט המשווה נוכל לעמוד על המאפיינים המייחדים כל אחד מהמוסדות. כמו כן, שימוש בכלי הריאיון יאפשר להאיר יסודות ביוגרפיים של הדמויות הבולטות, ולתעד היבטים שונים של תרומתם לתהליך הארוך.   

שאלות המחקר:   

מה היו המניעים שהובילו ליצירת היחסים בין ישראל לגרמניה בתחומים הנידונים?

כיצד הושפעו מדעי הרוח בישראל משיתוף הפעולה עם האקדמיה הגרמנית – הן בהיבט התוכני והן בהיבט של הפרקסיס האקדמי?